מפסק פחת- איך קוראים את הנתונים? מה ההבדל בין הסוגים? ואיך בוחרים נכון?

מפסק פחת הוא אחד מאמצעי ההגנה בפני חישמול. תפקידו לזהות חוסר איזון בין הזרמים, שעשוי להיגרם מזרם זליגה ולנתק את המתקן או המעגל המוגן כאשר מתקיימים תנאי ההפעלה של המפסק.

אבל בחירת מפסק פחת אינה מסתכמת בנתון אחד. על גבי מפסקי פחת מופיעים נתונים כמוIn  ,IΔn  ,סוג המפסק  Type , A, F, Bמספר הקטבים והמתח הנקוב. לכל אחד מהם משמעות אחרת בבחירת המפסק ובהתאמתו למתקן.

בנוסף, הדרישות למפסק פחת אינן זהות בכל מתקן. בחירת המפסק המתאים מושפעת מסוג מתקן, הציוד שמחובר אליו, סוגי זרמי הזליגה שעלולים להופיע ומהדרישות החלות על המתקן כמו התקנות, התקנים והוראות היצרן. לדוגמה, בהנחיות מנהל החשמל למתקנים פוטו-וולטאיים (מערכות סולאריות) קיימות דרישות ייעודיות לבחירת סוג מפסק הפחת בהתאם למאפייני המערכת והממיר הסולארי. 

חשוב לדעת: המידע בכתבה נועד להעשרה מקצועית בלבד. עבודות חשמל יבוצעו אך ורק על ידי בעל רישיון חשמל תקף ומתאים לסוג העבודה, בהתאם לדרישות החוק והתקנות.

מהו מפסק פחת ואיך הוא פועל?
מפסק פחת מנטר את הזרמים העוברים במוליכים החיים של המעגל. כאשר חלק מהזרם זולג מהמעגל, למשל לאדמה בעקבות תקלה, נוצר חוסר איזון בין הזרמים. מפסק הפחת מזהה את חוסר האיזון ומנתק את הזינה למעגל או לחלק מהמתקן שעליו הוא מגן כאשר מתקיימים תנאי ההפעלה שלו.

חשוב להבדיל בין מפסק פחת ללא הגנה מפני זרם יתר לבין מפסק פחת המשלב גם הגנה מפני זרם יתר. התקינה הישראלית מתייחסת אליהם בנפרד: ת"י 61008 עוסק במפסקי פחת ללא שילוב הגנה בפני זרם יתר, ואילו ת"י 61009 עוסק במפסקי פחת המשלבים הגנה בפני זרם יתר.

מה ההבדל בין מפסק פחת למא״ז?
מפסק פחת ומא״ז מבצעים תפקידי הגנה שונים במתקן החשמלי. מפסק הפחת מגיב לחוסר איזון בזרמים למשל עקב זרם זליגה ואילו מא״ז (מפסק אוטומטי זעיר) מיועד להגנה מפני זרם יתר הנגרם בין היתר מעומס יתר או מקצר.

מפסק פחת שאינו משלב הגנה מפני זרם יתר אינו מספק הגנה מפני עומס יתר וקצר. לכן כאשר נדרשת גם הגנה מפני זרם יתר, יש לספק אותה באמצעות אמצעי הגנה מתאים, כגון מא״ז. באופן דומה מא״ז אינו ממלא את תפקידו של מפסק הפחת בזיהוי זרם שיורי. כאשר נדרשות שתי ההגנות ניתן להשתמש בהתקנים נפרדים או במפסק פחת המשלב גם הגנה מפני זרם יתר. התקנים משולבים כאלה נכללים בת"י 61009.

מה ההבדל בין RCCB ל?RCBO 
מפסקי פחת יכולים להיות ללא שילוב הגנה מפני זרם יתר או לכלול את שתי ההגנות באותו התקן. שני הסוגים מכונים בדרך כלל RCCB וRCBO :

 (Residual Current Circuit Breaker) RCCB- מפסק פחת ללא הגנה מפני זרם יתר - הוא מפסק פחת הפועל לפי זרם שיורי ואינו משלב הגנה מפני זרם יתר. לכן כאשר נדרשת גם הגנה מפני עומס יתר וקצר, היא ניתנת באמצעות אמצעי הגנה מתאים נוסף. מפסקי פחת מסוג זה נכללים בת"י 61008.

(Residual Current Circuit Breaker with Overcurrent Protection) RCBO - מפסק פחת משולב עם הגנה מפני זרם יתר - הוא מפסק פחת המשלב באותו התקן גם הגנה באמצעות זיהוי זרם שיורי וגם הגנה מפני זרם יתר. מפסקי פחת משולבים מסוג זה נכללים בת"י 61009.
מאחר שRCBO  משלב גם הגנה מפני זרם יתר מופיעים עליו גם נתונים הקשורים להגנה זו כגון אופיין ההפעלה וכושר הניתוק בזרם קצר.

איך קוראים את הנתונים שעל מפסק הפחת?
על גבי מפסק הפחת מופיעים מספר נתונים וסימונים שכל אחד מהם מתייחס למאפיין אחר של המפסק. חשוב במיוחד להבחין בין הזרם הנקוב של המפסק לבין זרם ההפעלה השיורי הנקוב.

לדוגמה כאשר על מפסק פחת מופיעים הנתונים 40A  ו mA30  הם אינם מתארים את אותו הדבר. A40 מתייחס לזרם הנקוב של המפסק (In) ואילו mA30 מתייחס לזרם ההפעלה השיורי הנקוב (IΔn).

מה ההבדל בין Im ל IΔm? 
Im הוא כושר החיבור, הנשיאה והניתוק הנקוב של מפסק הפחת. אילו IΔm הוא כושר החיבור, הנשיאה והניתוק השיורי הנקוב. שני הנתונים מתייחסים ליכולת המיתוג של המפסק בתנאים המוגדרים עבורו, אך IΔm מתייחס לזרם שיורי.

אין לבלבל בין נתונים אלה לבין In וIΔn ‏
In הוא הזרם הנקוב של המפסק וIΔn  הוא זרם ההפעלה השיורי הנקוב.

מהו מומנט הידוק (Nm) ולמה חשוב להתייחס אליו?
מומנט הידוק הוא נתון המתייחס למידת ההידוק של חיבור המוליכים להדקי מפסק הפחת בהתאם להוראות היצרן. הערך מצוין ביחידות ניוטון מטר (Nm) ועשוי להשתנות בין דגמים וסוגי חיבורים. בחלק מהמפסקים מצוין מומנט הידוק מרבי(max)  שאין לחרוג ממנו.

הידוק שאינו בהתאם לערך שקבע היצרן עלול לפגוע בתקינות החיבור. הידוק חלש מדי עלול לגרום למגע חשמלי לקוי ולהתחממות ואילו הידוק חזק מדי עלול לפגוע בהדקים או בגוף המפסק.

לכן חשוב להקפיד על מומנט ההידוק שקבע היצרן באמצעות כלי עבודה מתאים המאפשר בקרה על המומנט ולא להסתמך על הידוק לפי תחושה בלבד.

מה המשמעות של  IΔn- זרם ההפעלה השיורי הנקוב?
IΔn הוא זרם ההפעלה השיורי הנקוב של מפסק הפחת. ערך זה יכול להופיע על המפסק באמפר או במיליאמפר לדוגמה A0.03 או mA30.

בחירת IΔn אינה נעשית לפי ערך קבוע שמתאים לכל מתקן. הערך הנדרש תלוי בסוג המתקן, במעגל המוגן, בשיטת ההגנה בפני חישמול ובדרישות התקנות וההנחיות החלות על אותו מתקן.

לדוגמה במתקן דירתי לוח חשמל נדרש להיות מצויד במפסק פחת אחד או יותר, כך שכל מעגל סופי יוגן בפני זרם דלף העולה על A0.03. במתקנים וביישומים אחרים עשויים לחול ערכים ודרישות אחרים. הדרישה במתקן דירתי מופיעה בתקנה 29(ד) לתקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1,000 וולט).

מה ההבדל בין  Type A, ‏Type F  ו Type B?
בחירת סוג מפסק הפחת צריכה להתבסס על מאפייני המתקן והציוד המחובר אליו, על הוראות היצרן ועל הדרישות החלות על המתקן. לדוגמה, בהנחיות להתקנת מערכות טעינה לרכב חשמלי ובהוראות למתקנים פוטו־וולטאיים קיימות דרישות ייעודיות לבחירת סוג מפסק הפחת.

ומה לגבי  Type AC? 
Type AC מיועד לפעול בתגובה לזרם שיורי חילופין סינוסואידלי. בעקבות רביזיה שנערכה בתקנים הישראליים הרלוונטיים בשנת 2001 אין להשתמש במפסקי פחת מסוג Type AC  במתקני חשמל בישראל. לכן Type AC  אינו נכלל כאן כאפשרות לבחירת מפסק פחת במתקן חדש.

במתקנים ישנים שבהם הותקן Type AC  בתקופה שבה השימוש בו היה מותר, אין דרישה להחלפה אוטומטית. עם זאת, האחריות מוטלת על המתכנן לבחון את התאמת מפסק הפחת למאפייני המתקן והציוד המחובר אליו.

מהו מפסק פחת Type S ומהי סלקטיביות?
כאשר מותקנים מספר מפסקי פחת בטור עשוי להידרש תיאום ביניהם כדי שתקלה במעגל מסוים תגרום ככל שניתן בהתאם לתכנון, לניתוק המפסק הקרוב יותר לתקלה ולא לניתוק חלקים נוספים במתקן. תיאום זה נקרא סלקטיביות.

מפסק פחת המסומן S הוא מפסק פחת סלקטיבי בעל השהיית זמן מוגדרת. ההשהיה מאפשרת לתכנן תיאום בזמן בין מפסקי פחת המותקנים במעלה ובמורד המערכת. סלקטיביות בין מפסקי פחת אינה נקבעת רק לפי ערכי IΔn יש להתחשב גם במאפייני הזמן של המפסקים ובדרישות התיאום בהתאם לנתוני היצרן ולתקנים הרלוונטיים.

מה המשמעות של 2P ו 4 Pבמפסק פחת?
מספר הקטבים של מפסק הפחת מציין את מספר המוליכים שהמפסק מנתק. מפסק 2P הוא בעל שני קטבים ומשמש בדרך כלל במעגל או במתקן חד-פאזי ואילו מפסק 4P הוא בעל ארבעה קטבים ומשמש בדרך כלל במערכת תלת-פאזית שבה נדרש ניתוק של ארבעה מוליכים.

בחירת מספר הקטבים צריכה להתאים למבנה מערכת הזינה ולמספר המוליכים שנדרש להעביר ולנתק באמצעות מפסק הפחת. לכן מספר הקטבים הוא נתון נפרד
מ In, מIΔn  ומסוג מפסק הפחת.

איך בוחרים מפסק פחת נכון?
בחירת מפסק פחת צריכה להתבסס על מאפייני המתקן, המעגל והציוד המחובר אליו ועל הדרישות החלות על המתקן. הנתונים שעל גבי המפסק אינם נבחרים בנפרד זה מזה אלא כחלק מהתאמת מפסק הפחת ליישום.

1 בודקים את הדרישות החלות על המתקן
לפני בחירת המפסק יש לבדוק אילו דרישות חלות על סוג המתקן והמעגל המוגן. במתקנים וביישומים מסוימים קיימות דרישות ייעודיות למפסק הפחת, ולכן לא ניתן לבחור אותו רק לפי ערך הIΔn  או הזרם הנקוב.

2 קובעים את סוג מפסק הפחת - Type
יש להתאים את סוג מפסק הפחת לצורות הזרם השיורי שעלולות להופיע בהתאם לציוד המחובר למעגל. כפי שראינו, Type A, ‏Type F  וType B  מיועדים לזהות ולהגיב לצורות שונות של זרם שיורי.  במקרים שבהם קיימות דרישות ייעודיות, יש לפעול גם בהתאם להן ולהוראות יצרן הציוד.  ת"י 62423  מגדיר דרישות נוספות למפסקי Type  F וType B  מעבר לדרישות החלות על Type A .

3 בוחרים את IΔn - זרם ההפעלה השיורי הנקוב
יש לבחור את ערך הIΔn  בהתאם לדרישות החלות על המתקן ולתפקידו של מפסק הפחת במערכת ההגנה. כפי שראינו קודם mA30 אינו ערך שמתאים אוטומטית לכל יישום ובמתקנים מסוימים עשויות לחול דרישות אחרות.

4 מתאימים את In - הזרם הנקוב
הIn  מציין את הזרם הנקוב שמפסק הפחת מיועד לשאת בתנאים שנקבעו עבורו. יש להתאים אותו למאפייני המעגל ולתיאום עם אמצעי ההגנה מפני זרם יתר. כאשר מדובר בRCCB  חשוב לזכור שמפסק הפחת עצמו אינו מספק את הגנת זרם היתר של המעגל.

5 מתאימים את מספר הקטבים ואת המתח הנקוב
יש לבחור את מספר הקטבים בהתאם למבנה מערכת הזינה ולמוליכים שנדרש להעביר ולנתק באמצעות המפסק וכן לוודא שהמתח הנקוב של מפסק הפחת מתאים למערכת.

6 בודקים אם נדרש תיאום בין מפסקי פחת
כאשר קיימים מספר מפסקי פחת בטור, יש לבחון אם נדרשת סלקטיביות ביניהם ולהתאים את מאפייני המפסקים בהתאם. עצם השימוש בערכי IΔn שונים אינו מספיק כשלעצמו כדי להבטיח סלקטיביות.

7 בודקים דרישות מיוחדות והוראות יצרן
בציוד ובמתקנים מסוימים עשויות להיות דרישות נוספות המשפיעות על בחירת מפסק הפחת. לדוגמה בהנחיות הנוגעות לטעינת רכב חשמלי קיימות חלופות מוגדרות להגנה בפני זרמים שיוריים, לרבות התייחסות לרכיבי זרם ישר (DC). לכן, מפסק פחת מסוג
Type B אינו האפשרות היחידה בכל מערכת טעינה.

מה תפקיד לחצן TEST במפסק פחת?
על מפסקי פחת קיים לחצן בדיקה המסומן בדרך כלל TEST  או T . לחיצה על הלחצן מפעילה את מעגל הבדיקה הפנימי של המפסק ויוצרת חוסר איזון המדמה זרם שיורי, כדי לבדוק את פעולת מנגנון הניתוק.

בדיקה באמצעות לחצן TEST  אינה מחליפה בדיקה באמצעות מכשיר מדידה מתאים. באמצעות ציוד בדיקה ייעודי ניתן לבדוק פרמטרים של פעולת מפסק הפחת שאינם נבדקים באמצעות לחצן הבדיקה בלבד. לכן יש להבחין בין בדיקת התפקוד באמצעות הלחצן לבין בדיקה מקצועית של מפסק הפחת.

תדירות הבדיקה נקבעת בהתאם לסוג המתקן, לדרישות החלות עליו ולהוראות היצרן. במתקנים מסוימים נקבעה בתקנות תדירות בדיקה מפורשת.  לדוגמה במתקן חשמלי ארעי באתר בנייה קיימת דרישה לבדיקת מפסק הפחת באמצעות לחצן הבדיקה אחת לשבוע לפחות.  בנוסף יצרנים מסוימים ממליצים על הפעלת לחצן הבדיקה בתדירות של אחת לחודש.

שאלות נפוצות על מפסק פחת

מתי משתמשים במפסק פחת mA30 ומתי במפסק פחת 300mA?
הערכים mA30  ו mA300  מתייחסים לזרם ההפעלה השיורי הנקוב של מפסק הפחת  (IΔn) אך הבחירה ביניהם אינה נעשית רק לפי מידת ה"רגישות" הרצויה. ערך הIΔn נקבע בהתאם לתפקיד ההגנה, לסוג המתקן ולדרישות החלות עליו.

מפסק פחת בעל IΔn שאינו עולה על mA30  משמש בין היתר להגנה נוספת בפני חישמול. מפסק פחת בעל IΔn של mA300 עשוי לשמש במתקנים וביישומים שבהם נדרש ערך זה בהתאם לתפקיד ההגנה ולדרישות החלות על המתקן ובין היתר גם להגנה מפני סיכון אש עקב זרמי תקלה לאדמה. לכן הבחירה בין mA30 ל mA300 אינה כלל אחיד ויש להתאים את הערך למתקן ולדרישות החלות עליו.

לדוגמה בלוח של מתקן דירתי נדרש מפסק פחת אחד או יותר כך שכל מעגל סופי יהיה מוגן בפני זרם דלף העולה על A0.03 כלומר mA30 . במתקנים אחרים עשויות לחול דרישות שונות, לדוגמה בתקנות למתקנים חקלאיים מופיעים ערכי A0.03, ‏ A0.1 ו A0.3  בהתאם לסוג המעגל.

למה מפסק הפחת מנתק ומה יכול לגרום לניתוקים חוזרים?
מפסק פחת מנתק כאשר הזרם השיורי מגיע לתנאי ההפעלה שלו. הסיבה לכך יכולה להיות תקלה בבידוד, זרם זליגה מציוד חשמלי, חדירת רטיבות או תקלה אחרת היוצרת זרם שיורי.

עם זאת ניתוקים חוזרים אינם מעידים בהכרח על תקלה בצרכן יחיד או על כך שמפסק הפחת עצמו אינו תקין. גם הצטברות של זרמי זליגה ממספר צרכנים ותופעות חולפות הקשורות לציוד חשמלי ואלקטרוני עשויות להשפיע על פעולת מפסק הפחת.

לכן במקרה של ניתוקים חוזרים יש לבחון את מקור זרם הזליגה או חוסר האיזון בזרמים, את הציוד המחובר ואת תקינות המתקן ומפסק הפחת בהתאם למקרה.

איך בודקים מפסק פחת באמצעות מכשיר בדיקה ומה ניתן לבדוק באמצעותו?
לחיצה על לחצן TEST ובדיקה באמצעות מכשיר ייעודי אינן אותה בדיקה. לחצן TEST מפעיל את מעגל הבדיקה המובנה במפסק ומאפשר לבדוק את פעולת מנגנון הניתוק אך אינו מספק את המדידות שניתן לקבל באמצעות ציוד בדיקה ייעודי.

באמצעות מכשיר מתאים ניתן לבדוק נתונים כמו זרם ההפעלה וזמן הניתוק של מפסק הפחת ולבחון את התוצאות ביחס לדרישות החלות על המפסק והמתקן.

בדיקה באמצעות ציוד מדידה צריכה להתבצע על ידי בעל רישיון מתאים ובהתאם לדרישות החלות על המתקן.

מתי מותר להשתמש במפסק פחת כאמצעי הגנה בלעדי בפני חישמול?
השימוש במפסק פחת כאמצעי הגנה בלעדי בפני חישמול מותר רק במקרים המוגדרים בתקנות החשמל או בהתאם להיתר שניתן מכוחן.

תקנה 68 לתקנות החשמל (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח עד 1,000 וולט) מפרטת את המקרים שבהם ניתן להשתמש במפסק פחת כהגנה בלעדית בפני חישמול. מקרים אלה כוללים בין היתר אתר בנייה, קרון מגורים, מבנה או מתקן ארעי. התקנה מתייחסת גם למקרים מסוימים שבהם לא ניתן ליישם אמצעי הגנה אחרים בהתאם לתנאים הקבועים בה, לגופי תאורה המותקנים על עמודים מחומר מוליך ולמתקנים אחרים שהתיר מנהל החשמל בהתאם לתנאי ההיתר.

לכן עצם התקנתו של מפסק פחת במתקן אינה הופכת אותו באופן אוטומטי לאמצעי ההגנה הבלעדי בפני חישמול ואין לראות במפסק פחת תחליף כללי להארקה או לאמצעי ההגנה האחרים הנדרשים במתקן.

האם עמדת טעינה לרכב חשמלי מחייבת מפסק פחת Type B?
לא בהכרח. עצם העובדה שמדובר בעמדת טעינה לרכב חשמלי אינה אומרת שבכל מערכת נדרש דווקא מפסק פחת Type B.

במערכות טעינה לרכב חשמלי עלולים להופיע גם רכיבי זרם ישר (DC) בזרם השיורי. לכן יש להתייחס לא רק לערך הIΔn  אלא גם לצורות הזרם השיורי שעלולות להופיע ולאמצעי ההגנה הקיימים במערכת הטעינה.

הנחיות מינהל החשמל קובעות דרישות ייעודיות להגנה בפני זרמים שיוריים במערכות טעינה בהתאם למאפייני המערכת ולאמצעי ההגנה המשולבים בה. לכן בחירת סוג מפסק הפחת צריכה להיעשות בהתאם להנחיות העדכניות, למאפייני מערכת הטעינה ולהוראות יצרן הציוד ולא לפי כלל גורף שלפיו כל עמדת טעינה מחייבת Type B.

איך זרמי זליגה מצטברים משפיעים על מפסק הפחת?
ציוד חשמלי ואלקטרוני עשוי ליצור זרמי זליגה גם במהלך פעולה תקינה. כאשר מספר צרכנים מחוברים למעגלים המוגנים באמצעות אותו מפסק פחת, זרמי הזליגה שלהם עשויים לתרום יחד לזרם השיורי הכולל שמזהה המפסק.

כתוצאה מכך גם כאשר אין צרכן יחיד שיוצר זרם זליגה גבוה ההשפעה המצטברת של מספר צרכנים עלולה לקרב את הזרם השיורי לתחום ההפעלה של מפסק הפחת ולתרום לניתוקים לא רצויים. התופעה רלוונטית במיוחד במתקנים הכוללים ציוד אלקטרוני, ספקי כוח, מסננים, מערכות אל־פסק (UPS) וממירי תדר.

לכן בתכנון ובבדיקה של מערכת ההגנה יש להביא בחשבון גם את זרמי הזליגה הצפויים מהציוד המחובר ולא להתייחס רק לתקלה אפשרית בצרכן יחיד.

איך מתכננים סלקטיביות בין מפסקי פחת?
כאשר מספר מפסקי פחת מותקנים בטור מטרת הסלקטיביות היא שבמקרה של תקלה יפעל ככל שניתן ובהתאם לתכנון מפסק הפחת הקרוב יותר למעגל שבו התרחשה התקלה, מבלי לגרום לניתוק מיותר של חלקים נוספים במתקן.

הבדל בערכי הIΔn  של מפסקי הפחת אינו מבטיח לבדו סלקטיביות. יש להתייחס גם למאפייני זמן ההפעלה ולתיאום בין המפסקים. מפסק פחת סלקטיבי המסומןS  כולל השהיה מכוונת ויכול לשמש במעלה הזינה לצורך תיאום עם מפסקי פחת המותקנים במורד הזינה.

לכן אין להניח לדוגמה, שעצם התקנת מפסק פחת בעל IΔn של mA300 במעלה הזינה ומפסק פחת בעל IΔn נמוך יותר במורד הזינה מבטיחה סלקטיביות. יש לבדוק את מאפייני המפסקים ואת נתוני התיאום והסלקטיביות של היצרן.

מהו RCD Blinding ואיך רכיב DC עלול להשפיע על פעולת מפסק הפחת?
RCD Blinding או "סנוור" של מפסק פחת, הוא מצב שבו רכיב DC בזרם השיורי עלול להשפיע על יכולת הזיהוי של מפסק פחת שאינו מיועד להתמודד עם אותו סוג או אותה רמה של זרם.

מפסקי פחת מסוגים שונים מיועדים לזהות צורות שונות של זרם שיורי. כאשר מופיע רכיב DC שאינו בתחום שעבורו תוכנן מפסק הפחת הוא עלול להשפיע על מערכת החישה של המפסק ולפגוע ביכולתו לזהות ולהגיב כנדרש לזרם שיורי.

זו אחת הסיבות לכך שבמתקנים הכוללים ממירים, ווסתי מהירות, מערכות טעינה וציוד אלקטרוני אחר אין לבחור מפסק פחת לפי ערך הIΔn  בלבד. יש להתאים גם את סוג מפסק הפחת לצורות הזרם השיורי שעלולות להופיע במתקן, לציוד המחובר, להוראות היצרן ולדרישות החלות על המתקן.

סיכום
בחירת מפסק פחת אינה מבוססת על נתון יחיד. יש להתייחס לIΔn  , לזרם הנקוב In, ,לסוג מפסק הפחתType A, Type F  או Type B, למספר הקטבים, למתח הנקוב ולמאפיינים נוספים בהתאם ליישום. במקביל יש לבדוק את סוג המתקן והציוד המחובר אליו ואת הדרישות החלות עליו.

גם מפסקי פחת בעלי אותוIΔn  אינם בהכרח מתאימים לאותם יישומים. סוג הזרם השיורי הצפוי, מבנה מערכת הזינה, הצורך בסלקטיביות והוראות יצרן הציוד יכולים להשפיע על הבחירה. לכן יש לקרוא את מכלול הנתונים שעל המפסק ולבחור אותו כחלק ממערכת ההגנה של המתקן ובהתאם לתקנות, לתקנים ולהנחיות הרלוונטיות.

הבהרה מקצועית: המידע המופיע בכתבה נועד להעשרה ולהיכרות עם מאפייני מפסקי הפחת ואינו מהווה תחליף לייעוץ, לתכנון או לבדיקה מקצועית. עבודות חשמל לרבות התקנה, החלפה, חיבור ובדיקה של מפסקי פחת יבוצעו על ידי בעל רישיון חשמל תקף ומתאים לסוג העבודה בהתאם לחוק החשמל, לתקנות, לתקנים הרלוונטיים ולהוראות היצרן. אין להסתמך על המידע בכתבה לצורך ביצוע עבודות חשמל באופן עצמאי.